Verwandlung, MOST!

Tegnap éjjel cseteltem egy magyar sráccal, und er hat erwähnt, daß er sich eben mit der Verwandlungsmusik (von Wagner, Parsifal) beschäftigt.

Daarna keek ik naar de fotostrips, waar de jongens het over De gedaanteverwisseling van Kafka hadden.

Puis, déjà dans mon lit, j'ai lu la fable "Le vilain petit Canard". (Le livre été à côté du lit...)

-------------------------------------

Miért várom mindig azt, hogy holnapra minden más lesz?
A kollégiumban még vicces volt, mikor kiírtuk a szobába, hogy minden belépő azonnal lássa: "Ne ijedj meg, holnap takarítunk!"
De most már kezd zavarni, ha mindig csak holnap lesz változás cigi-, szakdoga- vagy pasiügyben.

Attól tartok, hogy a változások ÉBER állapotban következhetnek szoktak bekövetkezni :-(

- legalábbis a nagy alvás előtt.

כאשר שאלה אוריאנה
מתי שוב נפגש בכיכר,
צחקתי, אמרתי - מניאנה,
צחקתי, אמרתי - מחר.
אך עד יום מחר, אוריאנה,
הכל כבר היה כה זר.
חלפה אהבה, אוריאנה,
ברחה מי יודע אנה,
היא שונאת אם אומרים - מחר,
היא רוצה שיאמרו, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.

...

אם יבוא יום אחרון, אוריאנה,
להגיד לי כי סוף, כי נגמר,
אצחק ואומר לו - מניאנה,
אצחק ואומר - בוא מחר.
אך יום אחרון, אוריאנה,
יאמר שכבר אין מחר.
חלף יום מחר, אוריאנה,
ברח מי יודע אנה,
אך אותך הוא תמיד זכר,
כי אותך הוא אהב, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.